שלום לכולכם!

אני נרגש לעמוד פה מולכם במעמד מיוחד זה. הימים הללו שאנו נמצאים בהם היום הם ימי בין המיצרים. בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים וטקס זה היום מסמל את הניגוד הגמור לאותה שנאה, שהרי אין אדם יכול להיות מטפל ראוי אם אין בארגז הכלים הפנימי שלו את התכונה הבסיסית של אהבת האדם. אני רוצה לקחת אתכם למסע האישי שלי…הכל מתחיל בערך בגיל 10, אני נרשם לחוג סוסים בקיבוץ, ילד שלא יודע לקרוא ולכתוב ובלי כשרון למשחק עם כדור, מוצא פתאום חבר שלא שופט אותו ומקבל אותו כמו שהוא ולא משנה איך הוא נראה ואם הוא עונה תשובות לאט או מהר. ודווקא מהמקום הזה אני מקבל כח ועוצמה ,המפגש הזה עם הסוס מראה לי שיש משהו שאני טוב בו ושיש לי מקום שאני יכול להשפיע בו ומקובל בו….אני מתחיל להבין איך וכמה הסוסים עזרו לי בתור ילד עם HDHD ואיך בעצם אני והסוס יכולים לעזור לעוד ילדים ובכלל לבני אדם. דביר גרוס, ההמלצה הינה חלק מנאום פרידה – לקריאה של הנאום המלא לחצו כאן