*לתשומת ליבך – קורס זה לא יפתח בשנה הקרובה

פרסונולוגיה -חכמת הפנים, היא כלי אבחוני עתיק יומין.
לפרסונולוגיה קיימים אזכורים בתנ”ך ובתקופות מאוחרות יותר לאורך כל ההיסטוריה האנושית.
לפי שיטה זו ניתן לאמוד מזג, כישורים, יכולות עבר ופוטנציאל של כל אחד מאיתנו לפי קריאה וניתוח תווי הפנים. כל תו ותו (כולל קמטים) מהווה מידע על דפוסי ההתנהלות והחשיבה שלנו.

הפרסונולוגיה “מפרקת” את חלקי האישיות לתכונות התנהגות ומראה כיצד התכונה באה לידי ביטוי במראה החיצוני. בניתוח פרסונולוגי מעבר לבחינת הפרטים בתווי הפנים יש חשיבות רבה לאינטגרציה בין סך הנתונים והממשקים ביניהם – וזו למעשה מיומנות מורכבת שצריך לרכוש אותה לאורך זמן. כיום באמצעות הכרת תווי הפנים ותרגול אנו יכולים לצפות באופן מדויק את ההתנהגות ואת תכונות האישיות של כל אדם ואדם.

הפרסונולוגיה מסייעת לייעוץ בנושא מערכות יחסים, הכרת עצמנו והאדם שמולנו בתחום הזוגיות, ביחסי הורה ילד וביחסי עובד מעביד. לדוגמא, נוכל לדעת על פי תווי הפנים האם האדם שעומד מולנו הינו אדם סבלני בעל אורח רוח או אדם שמאבד את סבלנותו ונוטה להתפרץ לעיתים קרובות? האם מתחת לארשת הרשמית מסתתר אדם אמין? ועוד דוגמאות רבות נוספות.

הבעות פנים הינם אחד מהמרכיבים העיקריים בשפת הגוף שלנו. בדרך זו מועברות רוב הרגשות שלנו לסביבה החיצונית. הבעות פנים כוללות את כל תנועות הפנים, תזוזות העיניים, החיוכים וההבעות שאנו עושים. הבעות חוזרות ונשנות למעשה מתקבעות בפנים ויוצרות את קמטי ההבעה, כך שחשוב לומר שקמטים הם לא רק עניין של גיל. ניתן להעריך באמצעותם למשל גישה לאנשים, מערכות יחסים, מצבים נפשיים- רגשיים, דכאון, עצב קיצוני או אהבה גדולה להרמוניה, אופטימיות או פסימיות ועוד.

צורת הפנים במבט פרונט, לאורך ולרוחב, נותנת אומדן על מבנה אישיות בסיסי כולל מזג וגישה למערכות יחסים. התחלת האבחון היא למעשה אומדן של מבנה הפנים לפי חלוקה לארבע קבוצות מרכזיות: אדמה – מבנה מרובע, אויר – מבנה מוארך, מים – עגול, אש – משולש. חלוקה בסיסית זו מאפשרת התחלה של אבחון, על אף שחשוב לשים לב שלאחוז לא מבוטל של האוכלוסייה יש מבנה פנים מעורב וגם את זה יש לקחת בחשבון לפני קביעת עמדה.

הפרסונולוגיה פותחה לראשונה בשנת 1920 ע”י אדוארד וינסנט ג’ונס שופט מקליפורניה שערך תצפיות רבות במהלך אלפי תיקים משפטיים אותם ניהל כשופט בבית משפט. הוא הבחין כי לאנשים אשר הובאו מולו בבית המשפט היו תווי פנים דומים או כמעט זהים לחלוטין. תצפיותיו קיבלו תוקף מאוחר יותר ע”י רוברט וויטסייד בין השנים 1950-1963, כאשר הוא ניהל מחקר אקדמאי בחסות שתי אוניברסיטאות אחת בקליפורניה והשנייה באורוגון, במסגרת המחקר נבדקו כ- 1,050 מבוגרים אשר תווי פניהם נמדדו תועדו והותאמו לגורמי אישיות תוך שימת דגש על סטיית תקן סטטיסטית על פי הסטנדרטים. ניתוח התוצאות הראה דיוק ברמה של 92% בין תווי הפנים לתכונות האופי.

במידה ואדם מחליט לעשות ניתוח פלסטי בחלק מסוים של הפנים משמעו שיש לו STATE OF MIND סביב מבנה פנימי אותו מייצג אותו איבר.
למשל: ניתוח אף – למה הצורך בניתוח מלכתחילה? למה ההרגשה של חוסר שלמות באיבר כה מרכזי וחשוב? האם יש בעיה במבנה הרגשי-פנימי? אף סולד למשל מייצג תכונות לא הכי נעימות לסביבה – זה מה שאת/ה רוצה להיות? כנראה שכן…

בחירת צבע שיער מעידה על צורך בנראות מסוימת, רלוונטיות של מזג מסוים, למשל: ציפי שביט שמבנה האישיות שלה רחוק מלהיות רק כייפי וצוהל צובעת בג’ינג’י כדי לחזק תדמית שובבה, קופצנית, כייפית, טמפרמנטית. בכל מקרה, ניתן עדיין לאבחן על פי תווי פניו, מכיוון שיש חלקים שלא משתנים.

קמטי הבעה כשמם כן הם – קמטים שנוצרים כתוצאה מהבעות חוזרות ושכיחות.

כאשר יש בנו תחושת שמחה, הפתעה, חוסר שביעות רצון, סלידה, גועל או כל רגש אחר, אנו נבטא אותו מיד גם בפנינו בלי כל שליטה שלנו. ברגע שאדם נמצא בתחושות הללו באופן שכיח הרי שזו מימיקה שתטבע בפניו ותראה דפוסי חשיבה והתנהלות שלו בחיים. למשל: אדם שכל הזמן דואג, חושב פסימית נראה זאת במנח שפתיו, בגבות ובעוד קמטים ברחבי הפנים

שינוי תווי פנים לאורך זמן הוא דבר שקורה לכולנו. הפנים משתנים לפי המצב הרגשי והמנטלי שלנו, בתקופות שונות בחיים בהם יש לנו אנרגיה ומזג שונה תווי הפנים משתנים. אנשים מפורסמים נראים לגמרי אחרת לאחר הפרסום וההתעשרות לעומת איך שנראו לפני התהילה