מאת:
אילן סלומון-רוקח
כדאי לקרוא תחילה את המאמר הראשון, הפרעת קשב, רק אם תבין תוכל לעזור!
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: מדוע קשה ללמד את הילד ומהו הפתרון?
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: ילד מוכשר ופעלתן
הכוונה כאן לילדים מהירי תפיסה ופעולה. ילדים אלה זקוקים לגירויים רבים כיון שהיכולת שלהם עצומה. נהג מירוצים, או כדורגלן לדוגמה תמיד יספר סיפור דומה על איך שהתנהג בבית הספר בילדותו. ההתנהלות הכיתתית היא התנהלות עצלה מדי עבורו. הוא מעדיף ספורט או משחקי מחשב שדורשים מהירות תגובה גבוהה, וכל פעילות אחרת פשוט משעממת אותו. זה לא בגלל שיש לו בעייה מוחית נוירולוגית. הוא פשוט בעל יכולת רבה מאד שלא באה לידי מימוש ולכן מתסכלת אותו וגורמת לו להעדיף פעילויות אחרות. הטיפול במקרה כזה הוא לתת לו מקסימום של חוגים שיממשו את יכולתו מחוץ לבית הספר, ולהציב לו אתגרים גדולים משל אחרים בתוך המסגרת, כגון תפקיד של תורן הכיתה וכן תפקידים בבית. אחריות שמוטלת עליו כמו להיות אחראי להאכלת בעל חיים או לטיפול בצמחים יכולה לשנות מאד את התמונה. חשוב ביותר להראות לילד שיודעים שהוא בעל יכולת בתחומים שלו, ולא להעניש אותו כל הזמן. רק כך ניתן יהיה להשיג את שיתוף הפעולה שלו.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: בעיות רגשיות שמקורן בבית
הכוונה להורה מעליב, מזלזל, פוגע, שלילי, ביקורתי, שלא נותן מספיק חום ועידוד, חסר סבלנות, שמתנהג בצורה הפכפכה וכו'.
התנהגות שכזו, שמאפיינת הורים מסויימים, משפיעה לרעה על האוירה בבית ועל יציבותו הרגשית של הילד, ולעיתים גם מביאה לגירושין (ילד במשפחה חד הורית, לדוגמא). אלו המקרים הקשים ביותר לטיפול. ילד אשר נמצא בקשר עם הורה הרסני שכזה מתערער, כיון שילד זקוק להורה יציב, והורה כזה מתנהג באופן לא צפוי, והילד נפגע, ומתאכזב ממנו לעיתים קרובות. ילד כזה סובל ממצבי רוח. גם כאשר עובדים עם ילד כזה הוא נראה כמשתפר, אולם אז לפתע הוא שוב נכשל. עזרה לילד כזה מתסכלת את כולם.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: בעיות רגשיות שמקורן בבית
הכוונה להורה מעליב, מזלזל, פוגע, שלילי, ביקורתי, שלא נותן מספיק חום ועידוד, חסר סבלנות, שמתנהג בצורה הפכפכה וכו'.
התנהגות שכזו, שמאפיינת הורים מסויימים, משפיעה לרעה על האוירה בבית ועל יציבותו הרגשית של הילד, ולעיתים גם מביאה לגירושין (ילד במשפחה חד הורית, לדוגמא). אלו המקרים הקשים ביותר לטיפול. ילד אשר נמצא בקשר עם הורה הרסני שכזה מתערער, כיון שילד זקוק להורה יציב, והורה כזה מתנהג באופן לא צפוי, והילד נפגע, ומתאכזב ממנו לעיתים קרובות. ילד כזה סובל ממצבי רוח. גם כאשר עובדים עם ילד כזה הוא נראה כמשתפר, אולם אז לפתע הוא שוב נכשל. עזרה לילד כזה מתסכלת את כולם.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: דיכוי של הילד בבית הספר
יש הבדלים בין מורים. ההבדל המהותי ביותר הוא הגובה הרגשי שלהם.
ישנם מורים שנראים מאד חביבים ועליזים להורים, אולם לאחר שהדלת נסגרת הם מתגלים ככעסנים כלפי התלמידים. כל מורה זכאי לכעוס מסיבות מוצדקות, אולם כאן מדובר על התנהגות קבועה שמתבטאת בכפייה, חוסר כבוד, חוסר סבלנות, איומים ועונשים. טיפוס כזה של מורה הינו הרסני לילד, כיון שהוא איננו מפרגן לילד, הוא לא נותן דוגמה אישית הולמת, והוא גורם לו למצבי רוח, לתיסכול ורצון למרוד. בכל מקרה הוא גורם לילד להיות שקוע בסערה רגשית או מצוקה במקום ללמוד בהנאה. מורה כזה גם מסמן כל ילד שמח, עליז או פעלתן, פוקד עליו 'להפסיק מיד', ואם לא, הוא נכנס איתו לסצינות של עונשים ומכתבים מרתיעים להורים.
מנסיוני, העברת הילד לכיתה אחרת, כאשר זה אפשרי, מרגיעה אותו ומשנה לחלוטין את התמונה. לפתע הוא קוצר שבחים מהמורה השנייה. כמה מורים מאיימים שכאלה בבית ספר אחד עשויים להעיד על מנהל בית ספר שמשתייך לאותה הקטגוריה, ומתאפיין בכך שדלתו אינה פתוחה לשיחות עם התלמידים.
חשוב מאד שההורה יעמוד לצד הילד, ולא ייצא נגדו בגלל הכפשות שקיבל ממורה שכזה. ברגע שההורה מאמץ את נקודת המבט של מורה שכזה, ויוצא כנגד הילד, הוא גורם לערעורו, ולצרות רבות כפי שתואר בסעיף הקודם. כאשר ההורים מבינים שאסור להם לנטוש את נקודת המבט של הילד, ושחובתם החינוכית היא לנסות להבין אותו ולא לצאת נגדו, מופיע שיפור ניכר אצל הילד.
חשוב מאד לשים לב למורים וגננות שעוסקים באופן כפייתי בהשוואות בין הילד לילדים אחרים. ילדים הם שונים כפי שמורים הם שונים. ילד כדורגלן לא מתנהג בהכרח כמו ילד עם נטיות אמנותיות או כמו ילד שאוהב לקרוא ספרים. לכל ילד מהירות שונה והעדפות שונות. כל ניסיון 'להדביק' לילדים תוית של 'חריג' הוא מבחינת 'איבחון על הדרך'. זוהי התנהגות לא חינוכית והרסנית שגוררת נסיונות מצד ההורים המודאגים 'לשפץ' את הילד באמצעים שלעיתים אינם לגיטימיים (סמי מרץ). לעיתים זה נעשה גם בניגוד לרצונו.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: ילד בעל נטיות אמנותית
ילדים כאלה יכולים להיתפס כחולמניים או מרחפים. ילד שהוא אמן בנשמתו, כמו מוזיקאי, משורר או צייר הוא תמיד שונה במקצת, מתבודד לעיתים, עסוק ברעיונות של עצמו, ולא מוכן תמיד להיות קשוב לסביבתו. הוא אוהב להרכיב פזלים, לבנות דברים וכו'. הוא מעדיף ליצור דברים מתוך עולמו מאשר שיזינו אותו בדברים, ולכן לימוד שלא מאפשר לו ליצור דברים מתוך החומר שלמד יהי בלתי נסבל לעיתים עבורו. ילדים כאלה, גם אם אינם כוכבים גדולים בבית הספר יגיעו רחוק אם לא יגרמו להם להאמין כל הזמן שמשהו אצלם לא בסדר. חשוב להיות סבלני איתם, ולהבהיר להם שבית הספר איננו בהכרח הדבר הכי חשוב בחיים, ושיש עוד צדדים לחיים שיכולים להקנות לאדם הצלחה וסיפוק. בקיצור: לא להכניס אותם בכוח לתוך ה'תבנית' הקיימת, כי זה יכול לשבור אותם.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: ילד שלא למד לשבת בנוחות
אי אפשר ללמד ילד שלא מסוגל לשבת בנוחות. יש ילדים שלא מצליחים גם לאכול בישיבה, חוטפים והולכים. לא לכל אחד זה בא באופן טבעי.
במקום ללמד אותו חשבון יש צורך לתת לו כמה שיעורים ב…לשבת בנוחות (פרטים אצלי). פתאום אתה מגלה שהילד נוכח. לפני כן לא היה עם מי לדבר. כעת הוא יכול לגלות עניין, להקשיב וללמוד.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: ילד מתוסכל, עצבני או אלים
אצל ילד כזה יש לבדוק מיד אם יש לו הורה בעייתי (ראה בסעיף הראשון: בעיות רגשיות בבית). אם זה לא כך, יש סיכוי טוב מאד שההורים לא ממש יודעים כיצד כדאי להתנהג עם ילד כזה, ובדרך כלל תגובותיהם אליו מחמירות את המצב. העיקרון החשוב ביותר עם ילד כזה, הוא שניתן 'לתקן' אותו. זה בדרך כלל איננו עניין גופני, ולכן לא הגיוני לחפש פתרון אצל הרופא.
לילד כזה צריך לתת טיפה יותר חופש. לא להתנפל עליו כל היום עם: אסור!, תפסיק!, תקבל עונש! וכו'. יש להתעלם ככל האפשר מהתנהגויות לא אופטימליות שלו, ואם הוא מנסה למשוך בשיער לאחותו אז פשוט לומר בתמימות: איזה ילד טוב! אתה משחק עם אחותך? וכאשר מגיעה השכנה, לספר לה, לידו, כמה שהוא עוזר לאחותו, ומשחק איתה.
ילד כזה, בגלל התנהגות לא נעימה לא מקבל מספיק חיזוקים, אלא רק טענות כל הזמן. הוא מרגיש שממילא לא מעריכים אותו אז לשם מה להיות ילד טוב. אם הוא מקבל חיזוקים והערכה, תהיה לו סיבה להתאמץ ולהשתדל. כאשר יצליח בכך, הוא יהיה גאה בעצמו, מצב רוחו יהיה מרומם, וכך יפסיק להיות מתוסכל, עצבני או אלים.
כמובן שזה לא אומר שצריך להתעלם מכל התנהגות שהיא, אבל היחס בין החיזוקים והביקורת הוא חשוב ביותר, וצריך להיות גם חינוך לאחריות, שמבוסס על דוגמה אישית, ושמגיע מתוך כבוד לילד ולבחירותיו.
ילד שנראה 'קשה תפישה': לכל אחד בכיתה היה פעם ילד כזה. נראה שהוא לא איתך כאשר אתה מסביר לו. כאילו שהוא אטום. ואתה יכול לחזור כמה פעמים על ההסבר. הוא יגיד שהוא מבין כאשר אתה בטוח שלא הבין באמת.
ההורים מנסים לעזור לילד, ומסבירים לו את החומר שוב ושוב אך ללא הועיל. למרות שההסבר פשוט הוא לא מצליח להבין.
הילד הזה בסדר גמור. והמוח שלו במצב מצויין. יש כאן פשוט הצטברות של אי הבנות קודמות של החומר שפשוט הופכות אותו לאטום. ילד כזה לא יכול שיסבירו לו, כי כבר דחסו לו כל כך הרבה דברים לא מובנים. הוא צריך לקבל חומר בסיסי בהרבה ולתת לו להבין אותו לבד בקצב שלו, ומבלי ש 'יישבו לו על הראש'. זה לא נכון להאיץ במישהו להבין. למידה והבנה הם תהליך אישי ולכל אדם יש את הרגע שבו הבין, ושרק כעת הוא פנוי לבדוק את הנתון הבא. זה כאילו שמאכילים ילד שיכול לאכול בעצמו ולא נותנים לו לבלוע וכבר 'דוחפים' את הכף הבאה. טראומטי, לא? גם מי שלומד נהיגה ב-40 שיעורים מקבל בסוף רשיון ואיש לא מגדיר אותו כקשה תפישה או שולח אותו לאיבחון.
הפרעת קשב וריכוז, ADHD: סיבות גופניות
יש חשיבות לא מבוטלת לערוך בדיקות גופניות. יש לשלול בעיות ראייה או שמיעה, אלרגיות, טפילים, חוסרים תזונתיים, בעיות בבלוטות, הרעלת מתכות, מחלות שונות וכו'.
לסיכום:
זוהי עובדה שישנם מורים שלא שולחים תלמידים לאיבחונים כלל, ויש להם הצלחות פנטסטיות עם תלמידיהם. זו ההוכחה האמיתית לכך שברוב גדול של המקרים המרכיב המכריע להצלחת הילד איננו האיבחון או התרופה, אלא ידע חינוכי אמיתי, שמצוי בידי המורה, ושמבוסס על הבנה אמיתית של הילד. לעיתים שנים של לימודים אקדמיים רק מסתירים מאנשי החינוך את ההבנה הפשוטה של הדברים, וגורמים להם לפנות לדרכים עקיפות שרק מסבכות את העיניינים, וגורמות לעיתים לנזק בל יתואר.
ויטמינים, צמחים, אומגה 3, הומיאופתיה, פרחי באך, תזונה נכונה… לכולם יכולת אדירה לסייע לילד, ובשילוב עם נתונים אלה יהפכו ילדים והורים רבים למאושרים.
עזרה יעילה בלימודים היא בדרך כלל התרופה הטובה ביותר לבעיות של חוסר קשב וריכוז שמופיעות במהלך למידה.
אם קשה ללמד את הילד, כדאי לחפש את הסיבה ואת הטיפול ברשימה שלמטה.
קורס אימון להפרעות קשב וריכוז הינו קורס העוסק בשני רבדים. האחד הכרת הפרעת הקשב לעומקה (תיאורטי ורגשי) והשני תהליך אימון המביא לשינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות.
הקורס מתאים למי שיש הפרעת קשב בעצמו, הורה לילד עם הפרעת קשב, עוסק בחינוך הפורמלי או הבלתי פורמלי או מי שנמשך לנושא ומחפש מקצוע העומד בפני עצמו.