השנה סיימתי את שנתי ה-9 במכללת כרכור. הגעתי למכללה לאחר משבר קשה בו איבדתי את בן זוגי. הייתי בת 32, אבודה, אם ל-3 בנים קטנים. אט אט ובתמיכה מלאה אספתי את שברי חיי שהגיעו לשיא עם פטירתו של בן זוגי אך החלו עוד בימי ילדותי. הייתי עמוסת רגשות, קשיים, אך עם המון רצון לעשות משהו אחר עם חיי, ללמוד, להתפתח ולהתגבר על המכשולים. ידעתי שיש לי עבודה רבה ודרך ארוכה. הייתי צריכה לתמוך ולחזק את שלושת בניי המקסימים גם כאשר הייתי מפורקת לגמרי. במכללה עברתי, ועדיין אני עוברת, תהליכי צמיחה שהחלו במסע אל העבר, העמקה אל תוך נפשי, רכישת כלים להתמודדות יומיומית בנוסף על לימודים והכשרה כמטפלת בתחומים השונים. למדתי פרחי באך למרפא בכיר, דמיון מודרך, טרנספורמציה, הילינג, השנה סיימתי את השנה השלישית במסלול פסיכותרפיה גופנית הוליסטית. כבר בכניסה לשער המכללה, טמונה הבטחה לחוויה אחרת, נעימה. במפגש עם בנות המשרד חוויתי קבלה אינסופית, תמיד חיוך, מילה טובה והרגשת ברוכה הבאה, את אהובה ורצויה. כל אלה אינם מובנים מאליהם ואני מודה עליהם בכל מפגש. שנה לפני הגעתי למכללת כרכור למדתי פרחי באך במוסד אחר. הלימודים התקיימו במבנה גבוה, כיתה צנועה בישיבה פרונטלית ונערכו בהכתבת הדברים. התחברתי מאד לחומר אך רוח לא הייתה שם. כשרצינו לשתות קפה, עלינו לגג וקנינו אותו במזנון. לא היה מקום לשבת, להנות מהווי המקום. לא היה מקום ליחס אישי או מקום לתהליכי נפש עמוקים. למדתי שם ואפילו נהניתי, אך כשהגעתי למכללה המיוחדת שלנו, מצאתי את ההבדלים. מצאתי בית רוחני בנוסף לביתי באור עקיבא. המכללה, צוות המורים היוו משענת אמיתית עבורי. הכשירו אותי לחיים כאישה, אמא, חברה ובעיקר אדם. אני יכולה לחלק את חיי לתקופה שלפני הלימודים במכללה ולחיי שבתוך המכללה שהפכה להיות חלק נכבד וחשוב בחיי. זה אינו רק מקום בו אני לומדת על מנת לרכוש מקצוע, זה בית על כל המשתמע מכך. במהלך שנותי במכללה, השתתפתי כמטופלת בסטאג'ים שונים: טיפולי מגע- רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי. טיפולי מודעות – פרחי באך, דמיון מודרך, טרנספורמציה. את הסטאג' העבירו מטפלים שסיימו את שנת הלימודים שלהם. בכל טיפול עברתי תהליכים עמוקים, תהליכי העצמה והתפתחות. בסופו של כל טיפול בירכתי את מזלי הטוב בהיותי בת למשפחת המכללה. אני ממש חשה גאוות יחידה. השנה הציעו סטאג' של בוגרי הרכיבה הטיפולית. רשמתי את שני בניי – יאם בן 15, ויותם בן 11 לטיפול בן 24 מפגשים. החוויה הייתה מדהימה והתוצאות לא פחות. תגובות הגיעו מביה"ס ומהסביבה ובעיקר ניכרו שינויים בבית. שוב חשתי ברת מזל.. בחודש שעבר חגגתי 41. בשנה הבאה אתחיל את שנת הלימודים ה-10 (!) במכללה. שנה רביעית במסלול פסיכותרפיה. ומה אעשה כשאהיה גדולה? מי ייתן ואצטרף לצוות המכללה שעושה עבודת קודש. כאשר אני ממליצה למישהו להירשם למכללה אני אומרת תמיד שזו המתנה הכי טובה שתוכל לתת לעצמך. זו המתנה הכי טובה שנתתי לעצמי, לילדי ולמשפחתי. אני מודה על כך בכל יום ומכבדת את המסע הלא פשוט שלי שבזכותו הגעתי למקום שהלב נכון בו ♥

כתבה סיגלית פר : מטפלת בפסיכותראפיה גופנית הוליסטית