רציתי לשתף משהו מחווייתי האישית עם התייחסות לתהליך שעברתי השנה וספציפית למפגש הפרידה בים. גם אחרי שנפרדנו המעגל עוד חלק מהחיים שלי. יש לי זיכרונות מהמפגשים שמהדהדים לחיי בהווה ומאפשרים לי הרבה מאוד ריפוי. בתחילת השנה הייתי במצב תודעתי מאוד לא רגוע, הישיבה במעגל פתיחה הביאה עמה המון סקרנות והתרגשות לגבי מה שצופן לו העתיד והתהליך שנעבור. ההסכמה שלי להביא את עצמי למעגל לא הייתה מובנת מאליה עבורי. הרגשתי קצת מוזר.אך לא היה לי ספק שאני במקום הנכון. גיליתי איך הנוכחות טומנת בתוכה ריפוי בעזרתה של תשומת הלב.למדתי איך הנכונות להבעה מביאה אתה דיוק כנה של שיקוף פנימי. הרבה מאוד סדר נעשה בתוכי כשלמדתי לתת לכל דבר את כבודו ואת מקומו הראוי. ההקשבה לקולות המעגל עודדה אותי להקשבה אמתית לקולות הפנימיים שלי. העבודה עם הכלים השונים, ההתנסות והחוויה, גרמה לי להבין שלהיות בן אדם זו הרפתקה מרתקת, שהפוטנציאל של החיים רק מחכה להגשמה והתממשות, שריפוי הוא בעצם מצב תודעתי שבו קסמים-נסים-ונפלאות קיימים זה לצד זה. המפגש בים היה נקודת שיא. כולנו כבר מכירים זה את זה והיה תדר מאוד משפחתי וביתי. התחושה שהייתה בי אז היא שצמחתי. היה רגע שממש חוויתי את הילד שהייתי. תובנה חזקה היא שכדי לצמוח ולגדול צריך קרקע יציבה ואדמה פוריה, סביבה תומכת אהבה ללא תנאי, אמונה בחיים, והרבה אור.