דף הבית »
על האיכות התרפויטית שמצאתי במפגשי הקבוצה לאורך השנה
תהליכי הכתיבה שליוו את המפגשים אפשרו לי לעצור, לנשום, לתת לשקט להיכנס פנימה, להנשים ולנקות את חדרי הלב, לנער את האבק ממדפי הזיכרונות, לעלעל בצילומים ישנים ולברוא מהם מחדש מחרוזות קסומות עשויות חרוזי פז יקרים ונדירים. המפגשים זימנו עבורי קרקע פורייה לפתיחות ושחרור רגשות שהביאו עימם תחושת הקלה מיטיבה ומפתיעה, או-אז אפשר היה לתת מקום ללא-מודע ולחוות את זרימת החיים עבר-הווה-עתיד, לבוא מתוך רוגע והרבה אהבה ולרתום למסע את הילדה הפנימית שלי. זו הילדה שבי הצליחה להתקרב שוב ושוב גם לאותו בית פנימי-נפשי – בית ממנו התחלתי את מסע חיי ואותו פתחתי כל פעם מחדש אל עצמי ואל האחרות מתוך תחושות ייחודיות של בית, שהעניק לי ביטחון וחמימות, אהבה והגנה, יציבות וערכיות – מהן צמחתי וגדלתי, בגרתי והתפתחתי למי שאני. מכאן, יכולתי לאורך המפגשים לרקום את אותו נרטיב – סיפור חיי, שהפך לחי ונושם, כשאני נוסכת אותו אל המלים והופכת אותו לשלם. הקבוצה הנפלאה יצרה מרחב משותף שיש בו תחושות מקרבות של הקשבה והכלה וקבלה אינסופיות, השתייכות וחום ורגישות, חברות כנה ואהבה. כל אלה אפשרו תהליך קבוצתי פורה, מעמיק ודינאמי. וכך, כל מפגש טמן בחובו אפשרות מעצימה ומרחיבת לב להפוך את סיפורי החיים הקטנים, את תמונות העבר, את רחשי הלב והנפש לכדי מארג פנימי דק ומדויק, עדין, נרגש, טובל בצבע או בשחור-לבן – מלאכת-מחשבת שנטוותה והתעצמה בעזרת חוויות הכתיבה וההמללה.
רעיה יקרה, תודה חמה לך מעומק הלב על הזכות לחוות שנה אחרת ומיוחדת של קסם, פליאה והתפעמות. מאחלת לך כל שטוב ומיטיב.
בהערכה רבה ואהבה גדולה.
ערה , יועצת חינוכית